מחזורי החיים


אחד ההבדלים המשמעותיים בין תודעת שבעת המרכזים לבין תשעת המרכזים הינו מחזור החיים. הרכב הישן שהיה לאנושות חי במחזור חיים המחובר לכוכב שבתאי. הזמן שלוקח לשבתאי להקיף את הגלגל הינו בסביבות 30 שנים, וזו למעשה הייתה תוחלת החיים האנושית. אנשים בגיל 15 כבר נדרשו להיות בוגרים, להשתלב בחברה ולתת את תרומתם.

המוטציה שהתרחשה ב-1781, במקביל לגילויו של אוראנוס, יצרה רכבים חדשים הפועלים במחזור חיים אוראני – המחובר לכוכב זה. אוראנוס נע במחזור של 84 שנים. זוהי תוחלת החיים של הרכב המודרני שלנו, והיא מחולקת למספר שלבים:

החלק הראשון של החיים נמשך  עד גיל 28-30. בשלב זה אנחנו עדיין ילדים. כאשר מגדלים ילד נכון לפי הידע שברשותנו היום, אין לדחוק בו להתבגר, לדעת מה הוא רוצה, להשתלב ולתרום.

עד גיל 30 יש להקפיד רק להתייחס אליו לפי הטיפוס שלו, ללמד אותו מהי סמכותו הפנימית ולהזין אותו בהתאם לעיצוב שלו.

רק בגיל 30 מתחיל 'גיל ההתבגרות', הנמשך עד גיל 40 בערך. זהו אינו 'משבר גיל הארבעים', אלא זוהי ההתבגרות האמיתית. לכן אדם משתנה בגיל הזה, מתחיל לשנות את זווית ראייתו... למעשה, רק עכשיו הוא יכול להתחיל את תהליך התרומה הייחודית שלו, לפי מי שהוא.

הפריחה האמיתית של החיים מתחילה בגיל 50. רק אז , ורק כאשר הינו חי נכון, יכול האדם להגשים את העיצוב שלו באמת. לבטא את המתנות הייחודיות שעמן נולד.

השלב הראשון: מהלידה עד חזרת שבתאי 

מרגע לידתנו ועד גיל 29 בערך, זוהי הילדות שלנו. לו היינו גדלים לפי העיצוב שלנו, היו הורינו מתייחסים אלינו לפי הטיפוס שאנחנו, היינו גדלים תוך כיבוד ההחלטות המגיעות אלינו דרך האסטרטגיה והסמכות הפנימית שלנו, היינו מוזנים נכון לפי העיצוב שלנו וכמובן, ישנים לבד באורה שלנו.

תנאים אלה היו מאפשרים לנו להכיר את עצמנו, את התדר הפנימי שלנו. לזהות את עצמנו בכל מצב, ולשמור על הייחודיות שלנו. (ישנם כיום ילדים נדירים שזוכים להיוולד להורים שחיים לפי העיצוב שלהם וזוכים ליחס הנכון והמדוייק).

עד סיום המחזור הראשון הזה, אנו למעשה מתפתחים ביחס להורינו; מגיבים נגד מה שלמדנו מהם, או מנסים להגשים את מה שהנחילו לנו.

חזרת שבתאי - Saturn Return

בגיל 29 בערך (שוב, בחיים הנכונים לפי העיצוב שלנו והקצב הנכון שלנו, לא בעולם ההומוגני ה'לא-עצמי' בו מאיצים בילדים להתבגר ו'לדעת מה הם רוצים' ואף לצאת ולהשיג...) אנחנו מתחילים לחיות את חיינו אנו, את המסלול שלנו. הנתיב של צמתי הירח שלנו מניע אותנו החוצה אל העולם, למצוא את הסביבה המתאימה לנו.

'הסביבה' אינה מקום מסויים אלא תדר שאנו מהדהדים אליו, ובתדר הזה אנו מוצאים את היחסים שלנו, הקריירה, החברים והמקומות בעולם בהם אנו מרגישים טוב ונהנים מהם. אנו יוצאים למסע גילוי – כיצד אנו מתייחסים לעולם.

שלב זה נמשך עד התהפכות אוראנוס  - Uranus Opposition -  בסביבות גיל 42, באמצע החיים.

התהפכות אוראנוס  - Uranus Opposition

מחזור החיים שלנו הוא אוראני, כ 84 שנים. השינוי מתרחש באמצע. אנו רגילים לקרוא לגיל הזה "משבר אמצע החיים", כיוון שאם לא גדלנו נכון, לא יצאנו לחיים לגלות ולחקור ולמצוא מה נכון ומתאים לנו, אם רצנו מהר מידי כפי שהעולם ההומוגני מכתיב לנו, אז באמת אנו חווים משבר.

כאשר חיים נכון, גיל זה הוא הזמן "להתיישב".

במהפך האוראנוס, המעבר הוא מחקירת הסביבה לעבר התפתחות הפרספקטיבה שלנו. "כיצד אנחנו רואים", יותר מאשר "מה אנחנו רואים". כיצד אנו רואים את החיים.

אם אכן גדלנו נכון במחזור הראשון ואז יצאנו לחקור בכוחות עצמנו, בהתאם לטיפוס שאנו ולאסטרטגיה ולסמכות שלנו, ואכן מצאנו את הסביבה המתאימה עבורנו, אז הפרספקטיבה שלנו יכולה להתפתח.

עד גיל 42, במחצית הראשונה של החיים, אנו לוקחים את החיים פנימה, ממלאים את הספל שלנו. בחלק השני זהו השלב של המזיגה החוצה. אנו מתחילים להפיק תועלת מכל מה שלמדנו, ואף יכולים להתחיל לשתף כיצד אנו רואים את הדברים.

ההתפתחות הזו כאמור מתחילה להתרחש בסביבות גיל 42 וממשיכה עד סביבות גיל החמישים, שבו מתרחשת חזרת הקירון.

חזרת הקירון   The Kiron Return 

בסביבות גיל 50, עם חזרת הקירון, הדגש נע מ"כיצד אנו רואים" ל"כיצד המיינד ממשיג את מה שאנו רואים". כיצד אנו לוקחים את כל המידע הזה וממזגים אותו לתוך מה שאנו מכנים "סמכותנו החיצונית".

יש לנו סמכות פנימית (או תהליך קבלת החלטות) ויש לנו "סמכות חיצונית".

הסמכות הפנימית היא פונקציה של גביש העיצוב, של הגוף. גביש העיצוב לוקח פנימה את הנוטרינוס ומשדר החוצה תדר מסויים הנקלט על ידי המגנט החד קוטבי ומשודר לסמכותנו הפנימית.

כשאנו חיים לפי העיצוב שלנו ומוזנים נכון, סמכותנו הפנימית מחוברת לאינטליגנציה של גביש העיצוב. לכן כה חשוב להזין את הגוף נכון כי זה למעשה מאזן את הסמכות הפנימית, והיא זו המובילה את הגוף. תהליך זה מאפשר לאינטליגנציה של גביש העיצוב להגיע אל פני השטח ולהתבטא בחיינו.

הסמכות החיצונית הינה פונקציה השייכת לגביש האישיות. זהו הפילטר של האינטליגנציה היקומית הנכנסת לגביש האישיות, עוברת דרכו ויוצאת החוצה בתדר מסויים. תדר זה נקלט על ידי המגנט החד קוטבי ומשודר למרכז האג'נה.

זוהי הדרך הייחודית בה אנו חושבים אודות החיים, אודות ההתנסויות שלנו, אודות כל מה שבאנו לצפות ולהבחין בו בחיינו אלה.






כאשר אנו מוזמנים או נשאלים או מונעים לשתף, זהו הביטוי שלנו, ההשראה שאנו נותנים אודות מה וכיצד אנו רואים ומה אנו חושבים על כך. עלינו להיענות לקריאה, להיות מוזמנים או להגיב מתוך סמכותנו הפנימית, ורק אז דברינו אכן יהיו בעלי ערך עבור האחר.

תהליך זה של האישיות נועד עבורנו לצפות בו, אך אינו אודות ניהול חיינו. לצורך כך קיימת סמכותנו הפנימית או תהליך קבלת ההחלטות שלנו.

הביטוי הזה של סמכותנו החיצונית הוא למעשה עבור האחרים. זהו אינו הקול הקטן המדבר בתוך הראש שלנו... קול קטן זה הינו המיינד המונע על ידי הפתיחות בעיצוב שלנו, זהו המיינד הלא –עצמי.

האישיות היא כל ההפעלות בשחור שקיימות במפה שלנו, העוברות סינון דרך המיינד. זה 'מי שאחנו חושבים שאנחנו', לא מי שאנו באמת. אנחנו זהו הקוואנטום של הגוף-מיינד, זהו למעשה הרכב.

מה שאנו אמורים לחוות ולבטא בחיים האלה זהו הנוסע, אשר יושב במושב האחורי של הרכב הזה ויכול להתבונן בגוף ולצפות במיינד.

הוא כאן לצפות, ללמוד, לגלות.

בפריחה הזו של הפוסט קירון אנו יכולים להתחבר סוף סוף לנוסע, לגעת בו.

כל כך הרבה זמן מהחיים עובר בנסיון לגדול, לנסות, למצוא היכן ועם מי נכון לנו להיות, מה נכון לנו לעשות, ובנסיונות לגלות את נקודת המבט השונה שלנו... ואז, לבסוף, אנו מתחילים לזהות את היכולת השונה שלנו לקחת את החיים פנימה, לחשוב עליהם בדרכנו הייחודית, ואף לדבר על כך, לשתף.

כל אחד משבעת מילארדיי האנשים על הכדור הזה נושא פונציאל להיות יחיד ומיוחד. כל אחד מעוצב להיות פיסה צרה מאד של ייחודיות, צרה וקבועה. העיצוב המאד ייחודי הזה נותן לנו נתיב מאד מסויים, חיים מאד מסויימים, ודרך מאד מסויימת לראות את החיים האלה וכן לבטא את הראייה הזאת.

הייחודיות הזו יכולה לצאת ולפרוח אך ורק אם אנו חיים לפי העיצוב שלנו באופן רדיקלי. אחרת אנחנו עוד כבשה בעדר, חסריי ייחוד, לועסים ומשחזרים את כל מה שכבר ראו והביעו אחרים לפנינו.

חשוב להבין שכל עוד המיינד מחליט החלטות עבורנו ומנהל לנו את החיים, הוא אינו יכול להיות סמכות חיצונית. הוא עסוק בלהצדיק את עצמו ואת החלטותיו, הוא אינו ניטרלי, הוא אינו עבור האחר באופן נקי.

אם היינו חיים את חיינו מתחילתם לפי העיצוב האנושי שלנו, תקופת הקירון הייתה פריחתה של הסמכות החיצונית שלנו. כיוון שרובנו הגענו להיומן דיזיין באמצע החיים או בשנות העשרים-שלושים המאוחרות במקרה הטוב, ולא עברנו את ההתפתחות הנכונה עבורנו.

יחד עם זאת, ברגע שנכנסנו לניסוי באופן עמוק ואנו מתנהלים נכון, ישנים לבד באורה שלנו ומוזנים נכון, לאט לאט תהליך השחרור מההתניות מיישר אותנו עם הנתיב שלנו.

כמובן שזה יהיה תהליך אחר, קטום, דחוס, וכנראה לא נגיע למימוש המלא של הפוטנציאל שלנו, אך אלה יהיו החיים שלנו. הנתיב שלנו, המימוש הייחודי שלנו והפריחה שלנו, המשוחררים מכבלי ההומגניות האפורה, המשעממת והמסרסת.

התהליך הוא מופלא, מאתגר ומפתח. כל תקופת חיים מעשירה אותנו באמצעות השיעורים הבאים עימה. 

אין לאן למהר, אין אחרי מה לרדוף... וכמו שראינו, הכל למעשה מוטבע במפת הגוף שלנו... זוהי מפת המטמון... כשאנו חיים נכון, המטמון יראה את עצמו בדיוק ברגע הנכון, לא שניונת אחת לפני. אין צורך להמציא את עצמנו, לתקן את עצמנו, לרדוף אחרי החיים...

החיים עצומים, הרבה יותר גדולים ממה שהמיינד שלנו יכול לתאר לעצמו. הכניעה ושחרור אשליית השליטה הם מה שיאפשרו את הפוטנציאל להגשמה האמיתית.

הפרופילים בעלי הקו השישי (3/6, 4/6, 6/2, 6/3)

אצל אנשים הנושאים פרופיל עם הספרה 6, קיימת חלוקה חדה ומורגשת באופן משמעותי בין שלוש תקופות החיים: 29 השנים הראשונות עד חזרת שבתאי, עשרים השנים בין גיל 29-30 עד סביבות גיל 50; למעשה בין חזרת שבתאי עד לחזרת הקירון, והשלב השלישי לאחר חזרת הקירון. אצל אנשים אלה ההתבגרות האמיתית מתרחשת לקראת חזרת הקירון.

כאשר אנשים אלה נכנסים לניסוי, יש לשים דגש חשוב על הבנת המחזורים האלה. תקופות החיים שונות זו מזו בתכלית השינוי וחשוב להיות ערים לכך ולא להתנגד למה שמתרחש באופן טבעי. כמובן שהתנהלות שאינה נכונה גורמת למשברים וקשיים נוספים מעבר לרגישותם הייחודית של אנשים אלה.

Comments